בגלגול הייתי ראש עיר בסביבות 1200. בתקופה ההיא, כל עיר היתה עצמאית, עם ממשל וצבא משלה.
הגדרת התפקיד שלי היתה מלך העיר, ששלטה על שטחי אדמה נרחבים מסביב לעיר.
האנשים שעבדו את האדמה שילמו מס לעיר ובתמורה צבא העיר שמר עליהם מפני שוד.
יום אחד הגיע שליח מעיר שכנה עם דרישות שנעביר להם שטחי אדמה, ועם איום שאם לא נענה לדרישות, הם יתקפו.
תושבי העיר נבהלו, ואני הרגעתי אותם, והבטחתי ששום רע לא יקרה להם.
הובלתי בדיפלומטיה סדרת שיחות דרך שליחים מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה.
האיומים המשיכו להגיע, אבל אני האמנתי שהשיחות יצליחו.
היו כאלה בעיר שטענו שאני מסכן את כולם, ושאי אפשר בכלל לדבר עם ראש העיר השכנה, כי הוא מבין רק כוח.
ליתר ביטחון, שיפרתי את ביצורי העיר והגברתי את כמות השומרים.
בהמשך הבנתי מראשי עיר שכנים אחרים, שכולם מחכים לראות מה יקרה,
כי גם הם קיבלו איומים. אני אמרתי להם שאני מוביל את כל האזור לשלום.
בסופו של דבר הגיעה התקפה מאסיבית והשמידה כמעט את כל תושבי העיר באכזריות,
כולל את כל בני משפחתי ואותי. ההריגה המאסיבית באכזריות היתה למען יראו ויראו.
בסיום הגלגול, הרגשתי אשמה כבדה שגררתי אחרי כל כך הרבה אנשים שהאמינו בי ובדרכי,
והם שילמו בחייהם על כך.
בעקבות זה החלטתי שבגלגולים הבאים, לא אוביל אחרי אנשים רבים לדרך חדשה.
בהחלט אקח תפקידי מנהיגות, אבל לא אהיה המנהיג בפסגה שמוביל את הכל.
כתוצאה מכך בכל הגלגולים שהיו אחרי הגלגול הזה, לא לקחתי על עצמי תפקידי הובלה ומנהיגות משמעותיים,
לא של אנשים, ולא של רעיונות. בעצם פיתחתי זהירות יתר.
כשהבנתי את הסיפור הזה, ביצעתי תהליך אנרגטי-מנטלי ורגשי לשחרור החסימה שנוצרה באותו הגלגול.
